מדוע מאבק כוחות בן 30 שנה על שליטה באוקראינה הסלים עד לכדי מלחמה בכל המדינה דווקא עכשיו?

מאותה סיבה שיוקר המחיה בכל רחבי העולם הפך לבלתי נסבל.

משבר כלכלי מחריף עקב מערכת קפיטליסטית תקועה. ולא מדובר רק על המגפה.

כבר מעל ל-30 שנה שבאוקראינה קיימים מאבקי כוחות בין דוברי-רוסית לבין דוברי-אוקראינית דרך ה-40 ומשהו האולגרכים השולטים ברוב העושר המתדלדל במדינה. ומאחורי המחנות הנאבקים עומדים גם כוחות אימפריאליסטיים מערביים וגם כוחות אימפריאליסטיים רוסים.

לאחר התפרקות בריה"מ, ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (NATO - נאט"ו) התרחב מ-17 ל-30 מדינות וצבאות נאט"ו הציבו טנקים בגבול רוסיה על אדמת המדינות הבלטיות. מאז 2004 ניסו נאט"ו והאיחוד האירופאי לקרב את אוקראינה לחסותן ולאחר שהפגנות יורומאידן, בהן תמכו מדינות נאט"ו, הצליחו להפיל את שלטון ינוקוביץ' הפרו-רוסי, פוטין פעל.

הוא תמך בבדלנים הפרו-רוסים בדונבאס וכבש את חצי-האי קרים. המטרה הייתה להחליש את אוקראינה אולם אספקת נשק מנאט"ו נתנו כוח לצבא האוקראיני. מכאן הגענו למשבר הנוכחי.

דרישת מדינות נאט"ו לרוסיה שתרחיק את כוחותיה הצבאיים מגבול אוקראינה נענו בדרישה נגדית מפוטין שיובטח לו שאוקראינה לא תצורף לנאט"ו ולאחר שאף צד לא התפשר, החליט פוטין לפלוש לאוקראינה ב-24 לפברואר 2022.

אזרחי אוקראינה הם רק הקורבנות של משבר במערכת קפיטליסטית. ולא נאט"ו ולא רוסיה יכולות לאפשר לעצמן לסגת, אנחנו בתחילתו של שלב חדש במשבר ובהיסטוריה. זוהי לא "מלחמה קרה" חדשה אלא משהו הרבה יותר מסוכן.

פוטין כבר הזכיר ביום הראשון של הפלישה כי רוסיה היא מעצמה גרעינית ושכל ניסיון התערבות מצד נאט"ו יענה בחומרה "באופן שהעולם לא ראה לפני".

המשבר באוקראינה גם מציג לנו את ההתקבצות של כוחות אימפריאליסטיים אשר מתרחשת באופן מובהק מ-2020. במשבר הזה ארה"ב הצליחה לשבור את מדינות אירופה לקבל את חסותה.

למשל, הצהרת גרמניה שלא לאשר את בניית צינור הגז "נורד סטרים 2" דבר הנתפס כנצחון אמריקאי. ומנגד רוסיה הפכה לספקית הדלק הראשית לסין ויחד עם חתימת הסכמי הסחר בין רוסיה וסין, נראה שהן מתגבשות. כיום 89% מהמסחר בין סין לרוסיה מתנהל במטבע היורו ולא בדולר, פעולה שמחלישה את יכולת ההשפעה של ארה"ב על סין ורוסיה. ההיפרדות הכלכלית הזאת מצביעה על יריבות גוברת.

ב-2020 ביצעו לראשונה צבאותיהן של סין ושל רוסיה אימונים משותפים אשר השתלטו על שטח נכבד מהאוקיינוס השקט בקרבה ליפן.

תמונה זו מתארת התכוננות לעוד מלחמה אימפריאליסטית רחבה אשר תאיים על עתידה של האנושות ושל כדור הארץ.

איך מעמד הפועלים יכולות להתנגד למצב העגום הזה?

ככל הנראה, לא בעזרת הפגנות בלבד.

למרות האומץ של הרבים שיצאו להפגין ברחבי רוסיה תחת הסיסמא "לא למלחמה", אומץ שמוכר לנו כמתנגדים לכיבוש.

כמו פה, לפחות אנו יכולים לדעת שיש מאזרחי רוסיה שאינם מסכימים עם פעולות המשטר הרוסי.

אבל אנו צריכים להתאחד לתנועה שיכולה להשבית את הייצור לערעור כוחות שלטוניים. דבר שככל הנראה לא יקרה בשעות הקרובות אך המשך קיומו של המשבר הנוכחי ושל המערכת הקפיטליסטית משמעותה סבל נוסף לעובדים בכל העולם.

המאבק נגד המשבר הנוכחי דורש מאיתנו להקים תנועה שמזהה שאנו חיים בעולם שמציע לנו מציאות שנעה בין שגרה של מחסור לשגרה של מלחמה ושאיננו ראויים לעולם שכזה.

כבר היום אנשים מאיראן עד לארה"ב בוחרים שלא לבחור צד ולהיאבק באופן עצמאי, זו ההתחלה.

אנו צריכים התארגנות פוליטית אשר מתנגדת לקפיטליזם כשיטה עולמית וכזו שלא תעצור עד שלא יובס הקפיטליזם באופן גורף לטובת שיטה אלטרנטיבית.

זה לא יכול לקרות ברגע וזו דרך שאינה ידועה, אבל למשבר הקפיטליסטי הנוכחי שנמשך כבר מספר עשורים - אין פתרון אחר.

רק מעמד הפועלים העולמי יכול לבנות חברה חדשה.

חברה בלי מעמדות ולאומים וכל הכאב שהם עושים.

שום מלחמה מלבד מלחמת מעמדות! העולם שלנו לנצח!

-- ארגון העובדים הקומוניסטים _

חברה במגמה קומוניסטית אינטרנציונליסטית